אתם שואלים - פעמונים עונים

המצב התעסוקתי שלנו בבית השתנה ואנחנו במתח וחרדה לקראת מה שהולך לקרות. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם המצב?

הדרך הטובה ביותר להפחית את החרדה במצבי אי ודאות הנה הפניית המשאבים שלנו אל המקומות בהם אנו יכולים להשפיע ואל המקומות בהם אנו מוצאים הווה ואופק חיוביים. ברור ששינוי במצב התעסוקתי מביא עמו חששות, הן מבחינת החזרה לשוק העבודה והן מהפן של ההתמודדות הכלכלית עד להתייצבות התעסוקתית. זהו זמן מצוין לשאלת שאלות גדולות כגון האם טוב לי במקום העבודה שלי, האם אני מעוניין לחזור אל מקום העבודה, אל התפקיד הספציפי, ואם לא – במה הייתי רוצה לעסוק ומה מונע ממני לעשות זאת.
בפן הכלכלי זהו הזמן לשבת לשיחה משותפת עם בן/ בת הזוג, כדי לעשות סדר בהוצאות, ובהכנסות. הסדר יאפשר לנו לראות את המצב באופן מדוייק וזה הצעד הראשון להעביר את המחשבות של החרדה מפני הבאות לעיסוק ממוקד בתכנית פעולה.

>> כלים פרקטיים לעצמאיים ולבעלי עסקים קטנים נוכח המשבר

איך להתנהל כלכלית כשבאופן פתאומי אין הכנסה?

כאשר עוברים ממצב של הכנסה והתנהלות מבוססת תקציב למצב מיידי של היעדר הכנסה /ירידה חריפה בהכנסות, יש לעבוד בשתי רמות
א) ברמה התקציבית – יש לעדכן את התקציב בהתאם לשינוי, ולבחון באלו סעיפי הוצאות ניתן לבצע שינויים והתאמות למצב החדש
ב) ברמת התזרים – יש לבחון מה יתרת המזומנים העומדת לרשותכם בחשבון הבנק ובמזומן, ולאיזה משך תקופה היא עתידה להספיק לקיומכם נוכח התקציב המעודכן. במידה ותגלו כי ישנה בעיה תזרימית, ובהתאם למועד הפיכתה למעשית, יש לבחון גישור על הפער התזרימי, לפי הסדר הבא:
1. כספי חיסכון לשעת חירום, אם קיים.
2. כספי חיסכון שייעדתם למטרה אחרת, במידה וניתן לדחות את היעד לשמם נחסכו,
3. הקפאה/ דחייה של תשלומים שונים לרבות חובות ומשכנתאות
4. רכישת אשראי לתקופת הגישור.
יש לזכור כי כל שינוי בתנאי החובות גורר בעקבותיו עלויות ותקופת החזר ארוכה יותר לאחר מכן. כמו כן, ככל שמידת אי הוודאות לגבי מועד סיום המשבר גדולה, כך חשוב לנסות ולפתור את הבעיות מתוך משאבים קיימים ולהסתמך פחות על הלוואות גישור שיתכן ונידרש להתחיל ולשלמן בטרם חזרנו לשגרת הכנסות תקינה.

אין לי עכשיו איך לשלם שכר דירה או הוצאות בסיסיות, מה האפשרויות שלי?

ראשית, כדאי לפנות אל בעל הדירה ולבדוק איתו אם יוכל לדחות את התשלומים או להקטין אות התשלומים בתקופה הקרובה, תוך התחייבות לשלם את ההפרש, מיד לאחר שניתן יהיה לייצר הכנסות חדשות.
אם ניתן, כדאי לבחון פתרונות דיור חלופיים, זולים יותר/בחינם (כמו למשל מגורים זמניים אצל ההורים). בכל מקרה, בהיעדר אופציה אחרת, ובהיעדר כספים להשתמש בהם, ניתן לפנות להלוואה מגורם בנקאי ושוב, בתנאי כי אנו מסוגלים לשערך מתי נחזור לשגרה ונוכל לעמוד בה בבוא העת.

כיצד נוכל לחסוך בזמן הקורונה?

ראשית, חשוב להימנע מצעדים חפוזים אשר עשויה להיות להם השפעה על משק הבית בטווח הארוך, כגון שינוי ביטוחים/משכנתה. בעת משבר, לפני הכל חשוב להביט פנימה אל ההוצאות של משק הבית ולבחון אילו הוצאות אמורות להצטמצם מעצם המשבר, כגון מסעדות, נסיעות, בילויים וכד'. לאחר מכן, נעמיק אל סעיפי הוצאה נוספים ונבחן את התאמתם למצב. נוודא כי חיובים שאמורים להיפסק אכן פסקו כגון חוגים, מכוני כושר, מעונות ילדים, צהרונים ועוד. לאחר שמיפינו את כל אלו, נביט בסעיפים הנותרים ונבחן האם יש לנו דרך לצמצם אותם (למשל במו"מ אל מול הספק) לוותר עליהם או לצמצם את הצריכה. אחרי שבדקנו את כל אלו, אם ההפקדות לחיסכון גורמות לנו להעמיק את המינוס, כדאי ורצוי להפסיק זמנית את ההפקדות ולהמתין שהמצב יתייצב.

האם במצב הנוכחי, נכון יותר לבצע עסקאות בתשלומים?

בכל הקשור להוצאות השוטפות של משק הבית חשוב לשלם במזומן או בכרטיס אשראי אך ורק בתשלום אחד. אם בכל זאת נדרשנו לרכוש בתקופה זאת מוצר שחייו ארוכים (כגון מקפיא/ מקרר/ מכונת כביסה וכד') ניתן לחלק את העסקה לתשלומים ובתנאי שהסכום מתוקצב בהוצאה הביתית ואנו בטוחים כי נוכל לעמוד בו גם לאורך כל תקופת ההחזר. חשוב לזכור כי עסקת תשלומים הנה הלוואה לכל דבר ועניין, ועל כן, אם הגענו לחוסר תזרימי שמחייב אותנו בלקיחת אשראי לשם רכישת המוצרים הבסיסיים (מזון, חשמל, מים ודיור) – עלינו לבדוק האם פריסת התשלומים המוצעת לנו מאפשרת לעמוד בה, והאם הריבית שאנו צפויים לשלם אינה גבוהה יותר ביחס לרכישת אשראי בחלופה אחרת כגון הלוואה בנקאית.

האם מומלץ לפדות קרנות השתלמות / פנסיה?

ככלל, משיכה של כספי פיצויים/פנסיה הנה צעד כלכלי שאנו ממליצים להימנע ממנו מכל וכל. חשוב לזכור כי כספי הפיצויים והפנסיה הנם הבסיס ליכולתנו להתקיים בהגיענו לגיל פרישה וכל משיכה מכספים אלו פוגעת משמעותית בעתידנו. יתרה מכך, כלל הכספים הנמצאים בקרנות ניזוקו כתוצאה מהמשבר הכלכלי המלווה את הקורונה, ולכן הסבלנות תשתלם בעבור מי שיפדה אותם בפרישתו. בכל מקרה – מומלץ מאוד שלא לעשות שום צעד בנושא הפנסיה והביטוחים מבלי להיוועץ לפני כן עם בעל רישיון ליעוץ בתחום.

מה קורה להפרשות לפנסיה מהעבודה ממנה יצאתי לחל"ת?

בעת יציאה לחל"ת חדל המעסיק מתשלום כל זכויותיו של העובד, לרבות הפרשות לפנסיה או כל רכיב שכר אחר. החריג היחיד הנו תשלום דמי הביטוח הלאומי בגין העובד בחודשיים הראשונים של החל"ת. למן החודש השלישי מחוייב העובד לשאת בעלות הביטוח הלאומי באופן עצמאי. לכן קיימת חשיבות רבה לעדכון הסוכן/ החברה המבטחת פנסיונית, על מנת להסדיר ריסק (ביטוח חיים) זמני והמשך הפרשות עצמי, על מנת לשמר את רצף הזכויות.

איך מסבירים לילדים את הסיטואציה הכלכלית המורכבת?

זו הזדמנות מצויינת, להתחיל / להרחיב את השיח עם הילד בנושאים כלכליים – מניין אנו צוברים כסף, איך אנו מקבלים החלטות כספיות וכד'. כדאי שההסבר יהיה מותאם לגילו וליכולתו של הילד. יחד עם זאת, חשוב מאוד לשדר לילד בטחון ושלא הפכתם לעניים. באתר של פעמונים ניתן למצוא מגוון עצות בתחום: מלמדים ילדים מושגים פיננסיים, איך מדברים עם ילדים על כסף, חינוך פיננסי ועוד.

מה עושים ביום שאחרי המשבר?

לכשייגמר המשבר, אנו מקווים שהמסר שניקח ממנו כולנו היא חשיבות החיסכון וההיערכות למשבר בעת שגרה. חשוב עד מאוד לשוב לשגרת החיים ולהשלים פערים של יציאה לטבע, בילוי חברתי תחביבים ועוד…
אבל לצד כל אלו חובה לזכור כי החיסכון השוטף בטרם המשבר הוא זה שמבדיל בין משקי הבית והעסקים המתמודדים עם לחץ ומעמסה כלכליים אקוטיים לבין אלו אשר על אף המשבר צולחים את התקופה בצורה רגועה יחסית.

יש לכם שאלות בנושא כלכלת משפחה? אנחנו כאן בשבילכם!
לחצו על אייקון הצ'אט (מצד ימין למטה)  או שלחו הודעה פרטית בדף הפייסבוק של פעמונים, ומומחים שלנו יענו על כל השאלות שלכם אונליין (בימים א'-ה' בין השעות 9:00-18:00)