במחקר שנערך לאחרונה ע"י הרשות לאכיפה והגביה עולה כי אחד מכל שני פושטי רגל יימצא את עצמו במצב של קושי כלכלי ממשי עד כדי יצירת חובות חדשים, תוך כעשור מקבלת ההפטר.
מתן הפטר לחייבים, מסייע בשיקומם של מחצית מפושטי הרגל. עם זאת, נדרש יותר מהפטר חד פעמי, על מנת לגרום לשינוי כלכלי משמעותי של המחצית השניה של החייבים. תוכנית רחבה, שלוקחת בחשבון את הגורמים שעלו כתומכים בחזרה למעגל החובות ואשר תצייד את החייבים בארגז כלים שיסייע להם להתנהל נכון כלכלית, תסייע לפושטי הרגל שמתקשים להשתקם כלכלית.
מאפייני אוכלוסיית בעלי ההפטר שחוזרים למעגל החובות לפי המחקר הם:
- שיעור פושטי הרגל הלא יהודים החוזרים למעגל החובות קשה במיוחד (77% מפושטי הרגל הלא יהודים יחזרו לחובות לעומת 50% מקרב היהודים), שיעורם גבוה יותר ועומק החובות שלהם גדול יותר.
- שיעור פושטי רגל החוזרים לחובות המתגוררים בפריפריה גבוה יותר.
- בעלי הכנסות נמוכות ו/ או אנשים שאינם עובדים או נכים במידה רבה יותר למעגל החובות יחסית לפושטי רגל עובדים אשר נהנים מהכנסה טובה ויציבה.
- גברים מקבלים הפטר יותר מנשים וחוזרים יותר למעגל החובות לאחר קבלת ההפטר.
- ככל שמספר הילדים רב יותר, כך אחוז החייבים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר עולה.
- השכר הממוצע לחודש עבודה של כלל אוכלוסיית השכירים גבוה בכ-3,000 ₪ מהשכר הממוצע לחודש עבודה של מקבלי ההפטר. השכר הממוצע לשכירים משפיע על החזרה לחובות לאחר קבלת ההפטר. שכרם הממוצע והחציוני של השכירים פושטי הרגל שחזרו למעגל החובות נמוך בכ-500-700 ₪ משכרם של פושטי הרגל שלא חזרו למעגל החובות לאחר קבלת ההפטר.
לסיכום, המשתנים הדמוגרפיים והכלכליים העיקריים, שהתגלו במחקר כתורמים לחזרה למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר פשיטת הרגל, הם: מגדר – גברים נוטים לחזור יותר למעגל החובות מאשר נשים , לא יהודים (מוסלמים ודרוזים) נטו לחזור יותר למעגל החובות, גיל צעיר מ-36 בזמן מתן ההפטר, חוסר בתעסוקה, רמת שכר נמוכה, ריבוי ילדים, קבלת קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.